ידע יישומי

ממיפוי ועד הפעלה - תהליך למידה מתמשך מהמיפוי וההערכה של המרחב הקיים, דרך גיבוש תכנון מבוסס מקום, ועד להפעלה ולניהול השוטף של המרחב.

מה גורם למרחב ציבורי להפוך למקום חי, פעיל ומשגשג לאורך זמן?

מחקר ולמידה מלווים כל פרויקט של העירה – מהמיפוי וההערכה של המרחב הקיים, דרך גיבוש תכנון מבוסס מקום, ועד להפעלה ולניהול השוטף של המרחב. בשלב המיפוי אנו אוספות ומנתחות מידע על המרחב, דפוסי השימוש בו, צרכי הקהילה והמערכות הטבעיות, כדי לבסס את ההתערבות על הבנה מעמיקה של המקום. לאחר השלמת הפיתוח הפיזי, הלמידה וההערכה נמשכות במרחב עצמו, המשמש כמעבדת שטח לפיתוח ידע יישומי.

מעבדות השטח

מעבדת שטח קמה במרחב לאחר השלמת הפיתוח הפיזי, והופכת אותו למוקד ללמידה מתמשכת: איך המרחב מתפקד לאורך זמן, מי משתמש בו ואילו שגרות ניהול, תחזוקה והפעמה נדרשות על מנת שיתפקד אקולוגית וקהילתית באופן מיטבי לאורך זמן. הלמידה נעשית מתוך העבודה בשטח ובשיתוף הרשות המקומית, אנשי מקצוע ותושבים.

מעבדות השטח הוקמו בשנת 2026 בשלושה מרחבים ציבוריים: המרפסת ומפגש בן גוריון בקריית ביאליק, והספריה על הנחל בטירת כרמל. הידע שנצבר מתוך העבודה בשטח משמש להמשך הלמידה והתכנון של מרחבים ציבוריים מבוססי טבע, ויכול לתמוך בעבודה במרחבים וברשויות נוספות.

הפעמה

פעולה משותפת עם נאמני המרחב, תושבים, הרשות המקומית ושותפים אזוריים, לפיתוח שגרות של פעילות קהילתית המחזקות את תחושת השייכות והשימוש במרחב, והפיכתו למוקד עירוני המשמש מגוון תושבים.

ניטור

מעקב שוטף אחר התפתחות ותפקוד המערכת האקולוגית על ידי צוות אקולוגי מקצועי, זיהוי תהליכים וצרכים לאורך זמן, ותרגום הממצאים לשגרות עבודה ותחזוקה ולמענים מותאמים שעולים מהשטח.

תחזוקה

ליווי צוותי הגינון והאחזקה של הרשות המקומית בפיתוח ובהטמעה של שגרות תחזוקה מבוססות טבע, תוך בניית הידע והיכולת המקצועית והעברתם מגורם מלווה חיצוני לצוותי הרשות עצמה.

מתודולוגית מחקר,
מיפוי ומדידה

הבנת מרחב ציבורי נשענת על שילוב מקורות מידע וכלי מיפוי, מתצלומי אוויר ונתוני GIS, דרך סיורי שטח מעמיקים ועד סקרי טבע עירוני ומיפוי ידע מקומי של תושבים ובעלי עניין. לצד אלה, פיתחה העירה שני כלים משלימים למיפוי ולהערכת המרחב הציבורי:

מדד האפקטיביות

מטרתו להעריך את איכות ותפקוד המרחב הציבורי בקנה מידה אנושי ולזהות צרכים והזדמנויות. הכלי ממפה אלמנטים פיזיים (הצללה, ישיבה, נגישות) שמהווים תשתית לשהייה ומתעד שימושים, תנועות ואינטראקציות במרחב.

מדד החוויה במרחב

מטרתו לבחון את החוויה הסובייקטיבית של המשתמשים: תחושות ביטחון, שייכות, נוחות, חוויית שהייה ומפגש, קהילה וזהות מקומית. הנתונים נאספים באמצעות שאלונים בקרב משתמשים ותושבים.

שני הכלים מופעלים לפני ההתערבות (מיפוי מצב קיים ותכנון מבוסס מקום), אחריה (בחינת האימפקט), ולטווח ארוך (מדידה חוזרת אחת לשנה, לבדיקת קיימות והמשכיות). כך אנו מוודאות שהתכנון בכל רשות נשען על הבנה מדויקת של המקום הספציפי ושל צרכי התושבים בו, ולא רק על עקרונות כלליים, ומאפשרות לרשות לתעדף פעולות ולבחון אימפקט לאורך זמן.

לפני

בספריה על הנחל בטירת כרמל, למשל, המדידה לפני ההתערבות הצביעה על מרחב ששימש בעיקר למעבר, ללא תשתיות שהייה ופעילות מספקות. המדידה אחרי ההתערבות הראתה עלייה ניכרת בתנועה ובשימוש. המרחב הפך למוקד מפגש קהילתי פעיל עבור מגוון תושבים, עם עלייה מדידה בתחושת הביטחון והנוחות.

רוצים ליישום את הכלים ברשות שלכם?

צרו איתנו קשר

תוצרים ופרסומים

הידע שנצבר בשטח לא נשאר בתוך הפרויקטים. הוא מונגש לרשויות, לאנשי מקצוע ולציבור דרך הכשרות לצוותים עירוניים, הרצאות בכנסים מקצועיים ובאקדמיה, וסיורי שטח חוויתיים למקבלי החלטות ולקהילות.

מקרה הבוחן
באתר אגמא

אגמא - פרויקט המרפסת תועד כמקרה בוחן מקצועי על ידי אגמא, מרכז הידע הישראלי לאגני היקוות ונחלים, ומשמש כיום מקור לימוד לגורמי תכנון נוספים. מקרה הבוחן מתעד את תהליך התכנון וההקמה של מרחב הדגמת החזון בקריית ביאליק.

סיכום שנה 2025

חוברת סיכום השנה מרכזת את המרחבים, התהליכים והתובנות המרכזיות של שנת 2025, כולל פרק על הערכה ומדידה.

תכנית הערכה 2025

המסמך המלא לתכנית הערכה של העירה בפיתוח מרחבים ציבוריים, ובו התפיסה שלפיה הערכה אינה תהליך נפרד אלא כלי עבודה משולב, המלווה את התהליך באופן שוטף בהבנת המרחב הפיזי, הארגוני והקהילתי, ומכוון את הפעולה בזמן אמת.